בן איטה וצבי. נולד ביום י' בטבת תרפ"ח (3.1.1928) בחבל טרנסילבניה שברומניה. אח בכור לשינדל ומינדל.

כשהיה בן שלוש התייתם מאביו ואמו גידלה אותו ואת אחיותיו הקטנות.

במלחמת העולם השנייה, בהיותו בן ארבע עשרה, נכנסו הגרמנים לעיירה ויעקב נשלח עם אמו ואחיותיו למחנה הריכוז אושוויץ. שם הופרד מאמו ואחיותיו ומצא את עצמו בודד לנפשו במחנה הריכוז, שם חווה את הנורא מכל בהיותו בן חמש עשרה בלבד. בתום המלחמה, שוחרר מהמחנה וגילה שאמו ואחיותיו נספו בשואה.

כשהיה בן חמש עשרה צורף על ידי המוסד לעלייה ב' ל"עליית הנוער ההונגרית", קבוצת יתומים שניצלו מהתופת. קבוצה זו הגיעה ארצה בשנת 1946 באנייה הבלתי לגאלית "הנרייטה סאלד" והוא נשלח לקיבוץ יגור.

לאחר כשנה הצטרף לארגון "ההגנה" ועבר קורס מ"כים (מפקדי כיתות) בקיבוץ אלונים. במאי 1948 התגייס לצה"ל והתמיד בשירות עד יומו האחרון. בהתחלה שירת כחייל בחטיבת "כרמלי" ולאחר מכן שירת כרס"ר בגדוד 21 בחטיבה. הוא הצטיין בדאגה לכל פקודיו והיה כאב לחייליו.

לאחר מספר שנים יצא לקורס קצינים ולקורס מודיעין ושירת בביטחון שדה.

במהלך שירותו הצבאי, השלים את תעודת הבגרות בקורס ייחודי של צה"ל.

יעקב שאף תמיד להתקדם בכל תחומי עשייתו, חרף הקשיים הכרוכים בכך, והגיע לדרגת רב סרן.

בתום לימודיו שב לשרת בצפון, כיוון שאהב את הצפון ואת נופיו.

יעקב הכיר את ניצה שפירא בהיותה חיילת, והם נישאו בחיפה ביום 5.10.1953. לזוג נולדו שני בנים, אלי, ועופר ז"ל. הוא היה אדם נוח ואהוב על כל מי שהכיר אותו. אהב אהבת נפש את ילדיו ומשפחתו ורצה להעניק להם את כל מה שהפסיד בנעוריו.

טרם מלחמת ששת הימים הצטרף לממשל הצבאי.

יעקב אהב את המדינה בכל לבו. במלחמת ששת הימים בשנת 1967, כאשר שוחרר הכותל, התקשר לאשתו ניצה בשעה שלוש לפנות בוקר וסיפר לה בהתרגשות רבה "הכותל בידינו".

בינואר 1970 נפצע בתאונת דרכים ואושפז בבית החולים. מחצית גופו שותק חלקית, הוא סבל מכאבים והשתדל להסוות כמיטב יכולתו את שעובר עליו, תמיד אמר "יהיה בסדר". לאחר שחרורו מבית החולים, מצבו הבריאותי היה קשה, אך הוא ביקש להסתיר זאת מחבריו בצבא והמשיך לשרת עד הרגע האחרון.

שלושה חודשים לאחר התאונה חזר הביתה כשהוא סובל מכאבים עזים, הרופא הפנה אותו בדחיפות לבית החולים, אך בדרכו לשם הוא נפטר.

רב-סרן יעקב בן-צבי נפל בעת מילוי שירותו ביום כ' באדר ב' תש"ל (27.3.1970). בן ארבעים ושתים בנפלו. הוא הובא למנוחת עולמם בבית העלמין הצבאי בחיפה. הותיר אישה ושני ילדים.